שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:א׳:ו׳

1 תַּנֵּי. בַּכֹּל מְמַעֲטִין. בָּאֲבָנִים וּבִלְבֵינִים וּבְסוּלָּם צוֹרִי וּבְסוּלָּם מִצְרִי. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וַאֲפִילוּ לֹא קְבָעוֹ. וְהָא תַנֵּי. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהוּא שֶׁיִּיחַדּוֹ לָכֵן. הוֹרֵי רִבִּי לָא כְדֵין תַּנָּיָיה. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יוֹסֵה תְרֵיהוֹן. חַד בְּשֵׁם מַר עוּקְבָּן וְחַד בְּשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בֵּין שְׁלִיבָה לִשְׁלִיבָה פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְהָעֲמוּדִין מַשְׁלִימִין לְאַרְבָּעָה. יָסָא אָמַר. כּוֹפֶת שֶׁהִדְרִיגוֹ מְמָעֵט. מִכָּל מָקוֹם אֵין הָעוֹמְדִין מַשְׁלִימִין לָעֲשָׂרָה. נַעֲשֵׂית כִּשְׁלִיבָה עָבָה. רִבִּי יָסָא בְשִֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשִֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. אוֹתָהּ שְׁלִיבָה שֶׁהִיא מְמָעֶטֶת אֶת הָעֲשָׂרָה צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא מְשׁוּכָה מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִיָּא בָעֵי. הֵבִיָא דוֹפָן שֶׁלְשִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֶצָה וְהִגְבִּיהוֹ מִן הָאָרֶץ פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. מוּתָּר. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. כָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. וָכָא אַתְּ אָמַר. כָּל הַפָּחוּת מֵאַרְבָּעָה כְסָתוּם. אִין אַתְּ בָּעֵי מַקְשִׁיָּא הָכֵין קְשֵׁי הֵבִיא דוֹפָן שֶׁלְאַרְבָּעָת טְפָחִים וְכָל שֶׁהוּא וְהִגְבִּיהוֹ מִן הָאָרֶץ שְׁנֵי טְפָחִים חָסֵר כָּל שֶׁהוּא. יָיבֹא כַיִי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעוֹמֵד וְהֶחָלָל מִצְטָרְפִין לְאַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל.